אריה מליניאק – הבלוג

פינת קואצ'ינג אריה מליניאק בתוכנית "יום חדש" 19.7.09

הנושא: פשרה

ההקשר: המאבק בין חרדים למדינה בירושלים

המילה פשרה באה מהמילה: פשר = הסבר.

מתי נדרשת פשרה, כאשר אנשים שונים נותנים הסבר (פרשנות) שונה לאותו הדבר.

פשרה מושגת כאשר שני הצדדים נותנים אותו הסבר לדבר מסוים.

צריך להבחין בין פשרה בין שני אנשים, לבין פשרה בין שתי דעות. אם צריך לפשר בין אנשים, משמע יש צורך לשפר את היחסים בין האנשים. אם צריך לפשר בין שתי דעות, משמע יש צורך למצוא דעה שתהיה מקובלת על שני הצדדים. בשני המקרים יש צורך להגיע ל"שפה משותפת".

פשרה מושגת כאשר מה שאני רואה, זה מה שאתה רואה. והיא בלתי אפשרית להשגה כאשר המושג "צדק" מתפרש שונה ע"י שני הצדדים. בכל מקרה, פשרה מושגת כאשר אחד מנהל את השיחה מתוך עולמו של האחר.

חשוב לזהות ערכי בסיס של שני הצדדים, כי כאשר קיים מאבק, קיים קונפליקט ערכי.

5 מפתחות להשגת פשרה:

1. נהלו את השיחה באמצעות שאלות

    במקום: אני דורש… צ"ל: על מה אתה מוכן לוותר?

2. ודאו שאתם מדברים באותה שפה

    כשאתה אומר: עוול, למה אתה מתכוון?

3. אין הטחת האשמות על העבר. הפוקוס על העתיד

    תאר את החיים המשותפים שלנו ב-2012

4. השתמשו בצד שלישי שאינו מעורב רגשית

    מה היה אדם אחר, עושה במצב דומה?

5. אלו ערכים חשובים לאדם הזה (לקהילה הזאת)?

    משפחתיות, צדק, חמלה, תרומה, אהבה

 מאת : אריה מליניאק

תגיות: אריה מליניאק, קואצינג

פינת קואצ'ינג של אריה מליניאק בתוכנית "יום חדש":

הנושא: פוביה מטיסות

כמה דברים לגבי חרדות:

• תמיד מתייחסות לעתיד
• חרדה היא תמיד מפני משהו שעלול לקרות, לא ממשהו וודאי.
• הן אינן אמת
• מה יוצר את חרדת הטיסה הוא הצורך בשליטה, ליתר דיוק מהחשש לאבד שליטה

יש אנשים שהצורך שלהם בשליטה, גדול יותר, והם סובלים אפילו בנסיעה במכונית.

גם במכונית, או שבאופנוע, כאשר נוסעים במהירות, יש תחושת G. אם הם נוהגים בעצמם במכונית, הכל בסדר. אבל כאשר הם יושבים ליד הנהג, הם חוטפים סחרחורת.

הסיבה: הם לא סומכים על הנהג, אין להם שליטה על המכונית.

שליטה מלאה נותנת תחושת וודאות. כדי שנחוש תחושת ודאות, המוח נדרש להצליב נתונים ממקור מידע נוסף: ראייה או שמיעה בטיסה התחושות לפעמים מטעות, ואין מקור אינפורמציה נוסף לאשש את המידע, כי אתה לא רואה לאן המטוס טס.

המוח לא מבחין בין דמיון למציאות. לדוגמא: כשאנחנו נזכרים באירוע מהעבר או מדמיינים משהו שיתרחש בעתיד, אנחנו ממש חווים אותו כאילו התרחש כרגע. בזמן הווה.

כאשר אנחנו מדמיינים תאונת מטוס, אנחנו חווים אותו כרגע.

הפער שבין התחושה של אובדן שליטה – אותו אנחנו חווים, לבין השליטה המוחלטת – שאנחנו רוצים לחוות, יוצר תחושות קשות, עוד לפני שעלינו למטוס.

מטוס, גדול ככל שיהיה, מתנדנד באוויר. גם כי מישהו אחר מטיס אותו, וגם כי לשום טייס  אין שליטה על משבי רוח.

חוסר ההבנה לגבי איך מטוס טס, מגדיל את החרדה, כי המוח רגיל להשלים את המידע, ובמצב של חוסר ידע הדמיון מפליג למחוזות גרועים מאוד.

אגב, גם ההבנה של איך המטוס טס, לא מפחיתה תמיד את רמת החרדה.

אתה נדרש לסמוך על המטוס והטייס, ודי ב"כיס אוויר" קטן, כדי להחזיר לך את כל הפחדים.

החרדה מטיסה מתחילה הרבה לפני שאתה עולה למטוס. כאשר אתה מדמיין שאתה טס.

השאלה, איזו מחשבה עוברת בראש שלך, כאשר המטוס רועד?

אם המחשבה היא: הנה המטוס הולך ליפול, התחושות שעולות באותו רגע הן של חרדה.

אם האדם מדמיין התרסקות, המוח מעביר תשדורות חירום לגוף: אובדן שליטה. האיש מזיע, רועד, הדופק עולה.

אנחנו "רגילים" לתאונות דרכים. מדובר בהרוג או שניים,  ובפצועים, שחוזרים לחיים.

בתאונת מטוס ניספים 200 ואין ניצולים. זו דרך בכיוון אחד. קשה לדמיין את עצמך נופל לאוקיינוס וניצל. כשמתרחש אסון תעופה, המוח פועל כמו סורק, ומעלה מיד זכרונות וחששות. ככל שתתנגדו למשהו, הוא רק יתמיד. ככל שנרצה לעמוד על קרקע יציבה, זה רק יגדיל את החרדה שלנו בזמן הטיסה.

5 מפתחות להתמודדות עם חרדה מפני טיסה:

1.  חרדה מתייחסת תמיד לעתיד

     דמיינו את החיים לאחר הנחיתה

2.  חוסר הוודאות – לא מבין איך מטוס מחזיק באוויר

     לימוד עקרונות הטיסה, תגביר תחושת וודאות

3. חוסר שליטה – לא רואים את הטייס

    סיור בתא הטייס יקנה תחושת שליטה

4. המוח עובד כמו סורק. תאונת מטוס מעלה חרדות ישנות.

    הסיחו את הדעת בעזרת מוסיקה

5. המחשבות הן שיוצרות תחושות במוח

    ניתן לעשות שינוי במחשבות, כדי לייצר תחושות שונות

 מאת : אריה מליניאק

תגיות: אריה מליניאק, קואצינג

פינת בוקר: קואצ'ינג  אריה מליניאק בתוכנית "יום חדש"

בעקבות התאבדות דודו טופז – התמודדות עם תחושת כשלון

האם כל הכוכבים והאנשים המפורסמים מתמודדים עם הצלחה באותו אופן?

• לא רק שכל כוכב מגיב שונה, כל אדם מגיב שונה.
• אין שני אנשים שחווים משהו באותו אופן. לכל אדם יש הפילטרים הייחודיים לו, דרכם הוא קולט את המציאות. ראייה, שמיעה, תחושה, טעם וריח.
• המוח שלנו נותן לכל דבר משמעות, ואנשים נותנים לכל דבר משמעות שונה וחווים חוויות שונות.
• העובדה שמפורסמים חשופים לקהל גדול, עלול להקצין התנהגויות, אבל אסור להיגרר להכללות.
• כל הכללה היא מוטעית. גם "כוכבים" "מפורסמים" או "ג'ינג'ים".

מה שמנהל אותנו זה מנגנון התת מודע:

• לא הגיוני שאנשים כמו הירשזון וטופז יעשו שטויות כאלו, בדיוק כמו שלא הגיוני שאנחנו רבים שוב ושוב עם הילדים שלנו, וזה עולה לנו בבריאות.
• ההסבר: מה שמניע אותנו הוא התת מודע: מחשבה עולה בראש, מעלה רגש, שיוצר תגובה ותוצאה שונה לכל אדם באותה סיטואציה:
• דוגמא: כשאנשים חשים מותקפים, כל אחד מגיב שונה -  האחד נעלב, השני הופך תוקפן, השלישי מתעייף
• מה שקובע את התגובה היא מפת העולם שלו, דרכה הוא מסנן את המידע.
• חלק ממפת העולם הן האמונות של האדם

יש אנשים שצריכים לקבל חיזוקים, ומצבם הנפשי תלוי בתגובות שהם מקבלים מהסביבה.

אדם שמאמין ש: "אם אני לא שם, אני לא קיים", לא קיים = לא חי. מת.

המלחמה שלו להופיע בטלוויזיה, היא מלחמת קיום. הישרדות תרתי משמע.

כאשר האינסטינקטים ההישרדותיים פועלים, אתה עובד בעצם על אוטומט.

כאשר אדם חש מותקף, התת מודע שולח אותות חירום: המוח לא מבזבז אנרגיה על מחשבות מיותרות (על ערכים, מוסר, צדק וכו'). הדופק מואץ כי צריך הרבה דם. השרירים מתכווצים, האישונים מצטמצמים, הנשימה כבדה, זיעה וכו'. חייל (או שחקן כדורגל) יכול להמשיך להילחם גם כשהוא פצוע, כי המוח ממוקד כולו החוצה. באויב. 

טופז והירשזון עשו פעולות שהסגירו אותם, כי פעלו כנראה בקונפליקט ערכי פנימי

• כשהירשזון מונה לשר אוצר ושם את עצמו במוקד הזרקורים והגדיל את הסיכויים שייתפס.
• טופז שכר חוקרים לברר את הכתובות של צביקה, אברי וארז, ונתן לעוזרת לכתוב מכתבים.

אחרי תקופת התהילה עוברת, מה צריך אדם מפורסם לעשות כדי לא להגיע למצבי קיצון?

מצב קיצון לא קיים במציאות אלא בראש שלנו. ככל שאתה מאומן, אתה פחות מושפע "ממצבי קיצון". אתה ממוקד בעתיד, יוזם ולא מגיב. יש מפתחות ליצירת מציאות חדשה שוב ושוב.

האם העובדה שמדובר באנשים שמאוד מזוהים ברחוב ובקרב האנשים משפיעה על הקושי להתמודד עם הכישלון? (עוברי אורח ששואלים לאן נעלמת… וכיוצא בזה)

אימון אישי לא נועד לפתור בעיות, אלא כלי לעלות לרמה הבאה, כולל כאשר אתה מצליח.

איך תנהלו את עצמכם, ולא תנוהלו ע"י הסביבה:

• אמנו את ההוויה – State Of Mind שלכם
• התוצאות אינן חזות הכל. הקשיבו גם לתחושות.
• בדקו מה באמת מניע אתכם (ערכים, אמונות)
• תכננו את העתיד
• אספו הוכחות ליכולות ולחוזקות שלכם

תגיות: אריה מליניאק, קואצינג

פינת קואצ'ינג אריה מליניאק בתוכנית "יום חדש" – על "מדבקת הפלא"

הנושא: איך אנשים משכנעים את עצמם בדברים שהם אינם מאמינים בהם, יקרו

5 מפתחות לשינוי תחושות:

1. לכל מחשבה יש מבנה שניתן לזיהוי

2: אם מאפייני המחשבה ניתנים לזיהוי, הם ניתנים גם לשינוי

3. שינוי במחשבות משנה את התחושות

4. תחושה חדשה מאפשרת פעולה

5. מה אתם הולכים לעשות? מתי? ואיך אדע מזה?

צריך להבין איך המוח עובד, ולרתום אותו למטרות ולצרכים שלנו

אדם רציני רותם את המוח לקדם דברים מועילים וטובים

נוכל רותם את המוח שלו לצורך מניפולציות. לעבוד על אנשים.

יכול להיות שאריק קליין, לא מבין איך הוא מצליח לעבוד על אנשים. פשוט "יש לו את זה".

השאלה, מה זה "זה"?

מדאיג יותר סגן ראש המוסד, האיש שמנהל את המשא ומתן על שחרור גלעד שליט. אם הוא לא שאל את עצמו כמה שאלות, שנשאלות היום, זה מדאיג!

לפעמים קשה להבין למה ואיך בני אדם מקבלים החלטות. כשמישהו מחליט לעשות משהו, הוא מאמין שזה יקרה. אתה לא תשלם עבור מקרר, אם לא תאמין שהמקרר קיים, שהאדם שעומד לפניך הוא אמין ולכן אתה מאמין שהמקרר שהזמנת יגיע אליך במועד.

מה שמדריך אותנו זה ההיגיון – הסתברויות סטטיסטיות. אם זה קרה 1000 פעמים, סביר שזה יקרה גם בפעם ה-1001. אם לא ראית במו עיניך, אתה נזקק לעדות.  

איזו עדות נשמעת משכנעת? של מישהו שאתה מכיר וסומך עליו. של מישהו שבדק את המוצר או האדם לפניך. עיתון, רדיו, טלוויזיה – היה כתוב, אמרו את זה – זו עובדה.

משפט שכתוב במירכאות כציטוט, ניראה מאוד אמין.

ואז נוצרת תחושת הבטן, שאומרת לנו: לאיש הזה אני מוכן לתת מיליון שקלים, לשני אפילו לא שקל. מאיפה זה בא?

תגלית נוספת:  המוח פועל ומסנן את המידע באמצעות שלושה תהליכים:

א. הכללות – כולם, תמיד, אף פעם, לעולם, אף אחד

ב. השמטות – המוח מתמקד במשהו, ומתעלם לשאר.

ג. עיוותים – שילוב של דמיון במציאות.

התהליכים הללו יוצרים במוח תמונה לא מדויקת, שמייצרת תחושה מוטעית.

כאמור, אדם רציני רותם את המוח לקדם דברים מועילים. נוכל רותם את המוח שלו לצורך מניפולציות. לעבוד על אנשים.

תגיות: אריה מליניאק, קואצינג

פינת קואצ'ינג של אריה מליניאק בתוכנית "יום חדש" 30.6.09:

הנושא: החופש הגדול

כולם אוהבים חופש, אז איך זה שהחופש הגדול עושה לאנשים רע?

החופש הגדול לא בהכרח הוא חופש. ההורים חוששים שהילדים יפרקו כל עול. הילדים חוששים שההורים ינהלו להם את החיים.

אז חופש זה טוב או רע?

חופש הוא ערך. אצל רוב בני האדם הערך הזה מדורג גבוה בסולם החשיבות. חופש זה לא מנוחה ולא עבודה. חופש משמעותו בחירה מה לעשות או לא לעשות, להשיג תוצאות או לא להשיג תוצאות, ובכל מקרה להרגיש עם זה טוב.

המוח האנושי שומר ומאחסן את המידע בתבניות. לכן בני אדם רגילים / אוהבים לפעול בתבניות. חופש משאיר אותך במצב בו התבנית הישנה שלך מתפרקת, ואתה נשאר בריק. כביכול, במצב בו כולם חולמים להיות. בפועל, אנחנו "לא עושים כלום", אבל מתוך אילוץ.

מישהו קבע שעכשיו חופש, ואני בחופש. להבדיל ממצב שקבעתי לעצמי חופש, ואני בחופש.

אפשר להשאיר בחופשה משבצות ריקות בהן לא נעשה כלום. אבל זה יהיה חופש בתוך מסגרת.

6 צרכים אנושיים מניעים בני אדם לפעול. הצורך הראשון: הצורך בוודאות. כשאני יודע מה אני הולך לעשות / או לא לעשות, מתי, איפה ועם מי, אני חש ודאות. יש בהירות. התחושות טובות.

צורך אנושי מס. 2: הצורך בחוסר וודאות / גיוון.

אני רוצה כל יום לאכול במסעדה, אבל לא רוצה לאכול כל יום אותה ארוחה באותה מסעדה.

נעזוב כרגע את 4 הצרכים האנושיים הנוספים.

המטרה הראשונה של החופש היא לשנות הוויה. לא חייבים לעשות כלום. מצד שני יש דברים שאני רוצה לעשות, וצריך לדאוג שאני אעשה אותם.

5 מפתחות לחופש גדול מהנה ומדליק:

1. שתפו את הילדים בתהליך

   הזדמנות ללמד אותם לנהל זמן וכסף

1. קבעו כללי משחק

    בכל בוקר / בכל ערב / בכל מוצ"ש…

1. ערכו רשימת פעילויות

      נסיעות, סרטים, קייטנה, ביקורים, מחויבויות

1. קבעו סדרי עדיפויות: רוצה / רוצה מאוד / חייב

השאירו מקום לבטלה ובלת"מים

1. תכננו את החודשיים קדימה

      נהלו יומן – הכניסו "עוגנים" קבועים תחילה

מאת : אריה מליניאק

תגיות: אריה מליניאק, קואצינג

אריה מליניאק – פינת קואצ'ינג בתוכנית "יום חדש": רוחניות

   החשיפה של שרי אריסון, שהיא מונחית ע"י תקשורת "אלוהית", משכה אליה הרבה אש וציניות. את הלעג שאנשים רוחשים כלפי נוחי דנקנר, למשל, על ההתייעצויות עם ה"רנטגן" מנתיבות, הם שומרים לעצמם. זה מסוכן, נוחי עלול להגיב. שרי אולי תיעלב, אבל לא תנקום.

   מהי רוחניות? איך הדבר ה"הזוי" הזה קשור לעסקים, שהם הדבר הכי ציני ופרקטי בעולם?

   קשה לחשוד בי ב"רוחניות" יתר, לכן קל לי לדבר על זה.  המוח האנושי מעניק משמעות ופרשנות לכל דבר שנאמר או קורה. המוח שלנו מסנן את המידע באמצעות פילטרים: הראייה, השמיעה והתחושה. מה שאחד רואה או מקשיב, ניראה או נשמע לשני משהו אחר. לעתים הזוי.

איך אנחנו יודעים שמשהו קיים? הוא נתפס באמצעות 5 החושים: ראייה, שמיעה, תחושה, טעם וריח

האם אתם רואים מראות בדמיונכם? ודאי

האם אתם שומעים קולות בדמיונכם? ודאי

מכירים את הקול שאומר לכם: עזוב את זה! אתה לא מסוגל! למה לך? האם זו אמת? לא. ובכל זאת,

אתה עוזב את זה, בלי להיות אפילו מודע לקול הקטן שאמר לך את זה.

הקול הזה אינו אמת. הוא גם אינו אתה. אבל הוא קיים, כי הוא משפיע.

"מתמטיקה זה לא בשבילך". "אל תשיר בציבור, תעשה מעצמך צחוק". "ספורט זה רק לגברים גסי רוח". זה לא אמת.

עכשיו תארו לעצמכם קול שאומר לכם, שגל גדול מצוי בדרך ליבשה. ואז מגיע הצונאמי. ואתם אומרים שאריסון הזויה.

העובדה שמישהו רואה או שומע משהו שאחרים אינם שומעים, לא אומר שזה לא מה שהיא שומעת.

על פי תפיסתי, החוכמה היא להבחין בפרשנות, במשמעות, בשיפוטים – שיש לנו על כל דבר, ולרדת מהם. זה מאפשר לנו לראות תמונה בהירה של מציאות. ובהירות מניעה לפעולה. 

כשמונחות לפנינו העובדות, זו כבר הבחירה שלנו מה לעשות איתן.

גם אנשים שלועגים לשרי אריסון, מקבלים החלטות על סמך "קולות" שמדברים אליהם. הם פשוט לא מייחסים את הקולות הללו ל"תקשור אלוהי". ואם היא שומעת את זה בשפה תנ"כית, לא נורא.

לא הייתי רוצה שהכסף שלי ינוהל בבנק הפועלים, על פי התקשור שאריסון קבילה. זה גם לא יקרה, כי יש פיקוח של בנק ישראל, שדואג להערכות של אנשי מקצוע שלא ייקחו סיכון מיותר. אבל אם שרי אריסון רואה שליחות, ומחליטה לתרום לקהילה או לקנות משהו בכספה, שיהיה לה לבריאות.

אריה מליניאק ממליץ לזהות ולרדת מ"סיפורים":

1. הקשיבו לקולות שרצים לכם בראש. מה הם אומרים?

2. האם זו אמת? חפשו הוכחה אמפירית

3. אם זה משהו שמישהו אמר (כולל אתם לעצמכם),  זה סיפור

4. אם הסיפור משרת אתכם, לכו איתו הלאה

5. אם הסיפור מעכב או גורם לתחושה לא טובה, תמציאו סיפור שונה שמדליק

קול שרץ בראש: הבן שלי נדון לחיי עוני, כי הוא גרוע במתמטיקה

האם זו אמת? לא. העובדה: הבן שלי קיבל ציון 68, ואני מבואס כי הבן של השכנה קיבל 90

מי אמר את זה? אני לעצמי. זה סיפור

האם הסיפור משרת אותי? לא. זה רק גורם לי לכעס על הבן שלי

סיפור חדש – הבן שלי ילמד מה שהוא אוהב, וזה לא ימנע ממנו לעשות הרבה כסף, אם זה מה שהוא ירצה

תגיות: אריה מליניאק, קואצינג

  פינת קואצ'ינג אריה מליניאק "יום חדש" 5.4

הנושא: נקיון

   תוצאות הן פונקציה של ניקיון.  ולמקד כל אדם באותן נקודות בכל תחום, שלדעתו דורשות טיפול והשלמה. רשימת הניקיון היא כלי להשלמה, של פעולות ושיחות שאנחנו מזניחים, עוקפים, דוחים, מתעלמים, באופן מודע או לא מודע. אם נרצה או לא נרצה, השיחות הללו רצות בראשנו מעת לעת, מטרידות, מעייפות, מוציאות מריכוז, מונעות פעולה והתקדמות.

  פסח, כמו כל חג או אירוע אחר, הוא הזדמנות למשהו. ומאחר שעל פי הגישה שלי כל דבר בחיים הוא משחק, ניתן גם לשחק משחק נקיון.

ניקיון אינו רק פיזי. חשוב לנקות גם ניקיון נפשי. לנקות יחסים עם אחרים.

כל תחום שאינו נקי אצלנו, גוזל מאיתנו אנרגיה.

נקיון של תחום בחיינו משחרר לפעולה.

יתרה מזאת, אנחנו רואים באחרים השתקפות של עצמנו.

מי שלא מנהל את הכסף שלו כראוי, יתקשה לעסוק במכירות, כאשר הקונה יגיד לו "אין לי כסף". 

מי שלא מנהל את המטלות שלו בזמן, יקנה בקלות את הסיפור: "אין לי זמן"

נקיון הוא לא רק פיזי, אלא בעיקר יחסים

משחק נקיון

1. רשמו נושאים פתוחים לפי תחומים: * יחסים * גוף פיזי * כסף * סביבה פיזית * משפחה * עבודה * קריירה
2. עברו על הרשימה, בחרו סעיף לניקוי
3. בררו מה גרם לכם להתעלם / לעכב את הטיפול
4. לאחר השלמת ניקיון הסעיף מהרשימה
5. מדי חודש עדכנו את הרשימה

 ניקוי של סעיף פותח פתח לפעולה

   מילוי רשימת הניקיון הוא בעצם תהליך של התבוננות בתחומי החיים השונים. כל אחד מאיתנו הוא שקובע האם היה רוצה להגביל שתיית קפה לכמות מסוימת או לבטלה כליל מסיבות בריאותיות.

  רשימת הניקיון נותנת לך תמונת מצב, כדי שתוכל/י לבדוק את ההתקדמות / הנסיגה שלך בכל תחום. אנחנו רואים ברשימת הניקיון משחק, והניקוד נועד להניע אותך לפעולה בדרך נינוחה ומהנה.

  טיפול ברשימת הניקיון חשוב במיוחד למאמנים, מאחר שאנחנו רואים באחרים השתקפות של עצמנו. לדוגמא: מי שיש לו קשיים בניהול הזמן שלו עצמו, יירתם בקלות לסיפורי הזמן של המאומן שלו. ומי ש"קשה לו" בענייני כסף, יתקשה לשקף למאומן שלו את קשייו בנושאי כספים.

   ניקוי סעיף ברשימת הניקיון הוא לא פעולה טכנית. אנחנו נמנעים מלבצע פעולה מסויימת לאורך זמן, כי ברקע יש משהו שעוצר ומעכב. ניקוי סעיף ברשימת הניקיון הוא תהליך.

   אין משמעות לסדר הסעיפים שאת/ה מחליט/ה לנקות. אפשר לנקות תחילה סעיפים "קלים" כדי לחוש בטחון בהתקדמות התהליך, ואם מתאים לך להתחיל מסעיפים שניראים "קשים" ומסובכים, זה גם בסדר.

מאת : אריה מליניאק

תגיות: אריה מליניאק, קואצינג

הכנת עדה לקראת משפט
(עדות א' ממשרד התיירות במשפט קצב)

    הכותרות מנבאות לא' ממשרד התיירות, שהיא והיועץ המשפטי מזוז, הולכים לעבור מסכת עינויים על דוכן העדים. איך מאמנים מישהו לקראת אירוע מלחיץ? העדה הזאת הולכת לעבור תקופה לא קלה. גם בבית משפט, גם בעיתונים ובטלוויזיה. בקיצור, בכל פינת רחוב.

איך מכינים את עצמך לקראת התמודדות קשה?

צריך להבין איך המוח עובד: משהו קורה, מישהו אומר משהו, והאוטומט שלנו מקפיץ פרשנות שיש לנו על הדברים שנאמרו. אני מזמין כל אחד לנסות לאתר מצבים בחיים, בהם מישהו אומר לכם משהו (שאתם לא אוהבים לשמוע), ולהיזכר בתגובה האוטומטית שלכם.

• האם אתם נעלבים?
• אולי הופכים לתוקפנים?
• או שזה מתיש אתכם, ואתם מתעייפים ומנתקים מגע?

לכל אחד יש גם את המשפטים הקבועים שחולפים במוחו, ומלווים בהתנהגות קבועה.

לפעמים זה משפט שמישהו מסוים אומר לכם. בן הזוג, המנהל שלכם.

הוא אומר: "אי אפשר לסמוך עליך". מה שקופץ: "הוא מזלזל בי". "שותים את דמי".

השאלה: על מה הפוקוס שלך, כאשר אתה שומע את המשפט הזה, או כאשר מישהו מנפנף לעברך באצבע?

   הסנגור של קצב, הולך לתקוף את א' יום אחר יום. מספיק שהיא תראה אותו מולה, זה כבר עלול לגרום לה  לתחושות רעות. אם היא לא תכין את עצמה, מה שיקפוץ זו התגובה האוטומטית. היא לא  תהיה ממוקדת בגרסה שלה, אלא בעלבון. ואז היא עלולה לצאת שקרנית.

   דיבור זה אוויר חם שיוצא מהפה. המשמעות שאנחנו נותנים לדברים, הם שקובעים את התחושות שלנו. אימון אישי מאפשר לך להמשיך להיות מי שאתה בוחר להיות: נינוח וממוקד. מבלי לתת לעלבון להסיט את הפוקוס שלך ממה שאתה באמת רוצה. בלי סתירות בעדות שיערערו את האמינות שלך.

בדרך כלל מכינים עד לכל שאלה שיעלה הצד השני. לזכור את הפרטים. זה מתיש.

   מה שחסר זה אימון אישי : מי אתה הולך להיות בדיון, שיגיד את הדברים שאתה הולך להגיד.

לפני כל דיון נדרש לעשות קלירינג: לרדת משיפוטים ומדעות שיש לך על עצמך ועל התובע, מדיונים קודמים. מי אתה בוחר להיות, כאשר תעלה להעיד. לזהות מחשבות שרצות לך בראש, ומסיטות את תשומת הלב.

* תתחברי למשהו שעושה לך טוב. למוסיקה שמכניסה אותך ל-STATE OF MIND מתאים.

* מי שאת הולכת להיות בדיון זו אישה: ממוקדת, נינוחה, לא לוקחת שום דבר באופן אישי.

אנחנו בהצגה. התובע הוא בסך הכל שחקן שמדקלם תפקיד. הוא בכלל אדם חביב. אין לו שום דבר נגדך.

* דמייני שהתובע אומר את הדברים הכי קשים, אבל בקול של מיקי מאוס. הוא לא מתכוון למה שהוא אומר, זה טקסט שהוא צריך להגיד. זו הצגה. משחק.

* דמייני שאת בכנס של אנשים שמודים לך על העדות שלך. אולי אפילו תיהני.

תגיות: אימון אישי, אריה מליניאק

בדרך כלל אנשים פונים לטיפול של אימון אישי  כדי לחולל שינוי.
אחרי החג הבעיה הפוכה: איך חוזרים לשיגרה
הבעיה יכולה להיות: שגרה = שעמום
זו דעה קדומה, לא מוכחת. שיגרה אינה בהכרח שעמום.
ניתן לעצב כללי משחק שיהפוך את השיגרה למעניינת.

כדי לחולל שינוי צריך לשבור תבניות. לזהות תבנית ולהחליף אותה בתבנית חדשה. המקרה שלנו הפוך: לחזור לשיגרה.

ניתן לחזור לשגרה בשתי דרכים:
1. יש ליצור תבנית חדשוה
2. לחזור לתבנית הישנה, אם היא מתאימה לנו

המוח אוהב תבניות.
הוא מאחסן את המידע בתבניות.
לכל מחשבה יש תבנית שניתנת לזיהוי ולשינוי.
אפשר להשתמש בתכונה הזאת של המוח, כדי ליצור שגרה.

5 טיפים לחזרה לשגרה
• תכננו שבוע קדימה
• צרו עוגנים: הכניסו תחילה ליומן דברים קבועים
• רשמו פעולות שחוזרות יום-יום
• בכל יום שריינו זמן ל-Well Being
• בכל ערב השלימו את היום

נכתב ע"י : אריה מליניאק

תגיות: אימון אישי, אריה מליניאק

מודל THE KEY הומצא ופותח ע"י יוסי קדמי ואריה מליניאק, ועל בסיסו נבנתה תוכנית אימון להעצמה והתפתחות אישית, עם שורה ארוכה של כלים ומיומנויות, שמאפשרים לכל אדם לחולל שינויים בחייו באמצעות פעולות נינוחות, במתאם מלא למי שהוא באמת.
לכל שלב במודל יש מדיטציה מתאימה, שניתן להאזין לה בעזרת דיסק להשמעה, תוכנית פעולה שכל אחד מתאים למטרות שלו, שמעוצבות על ידו במתאם מלא לערכים ולאמונות שלו.
במשך שנתיים וחצי עבדנו בצוותא על נוסחת הצלחה, נגישה לכל אדם בכל עת בכל תחומי חייו. חקרנו מה מניע אנשים מצליחים לפעולה, ובמה הם נבדלים מאנשים "רגילים" שמונעים על פי מודל פעולה אוטומטי, שמביא אותם שוב ושוב לתוצאות שהם אינם שבעי רצון מהם.
תוכנית סדנאות וקורסים ללימוד ותרגול נוסחת ההצלחה, כוללת את סדנת "אבני יסוד", ואת קורס "מתובנה לפעולה". איך עובד האוטומט שמניע בני אדם לפעולות לא יעילות, ואיך עובד המודל החדש שאנחנו מציעים, הלכה למעשה?

דוגמא: הכנסותיו של אדם נפלו מ- 25 אלף ₪ בחודש ל- 15 אלף ₪. נוצר פער בתזרים המזומנים שלו, ופקיד הבנק לוחץ שיפעל לשיפור מצב החשבון שלו.

אריה מליניאק ויוסי קדמי פתחו את תוכנית TheKey ליצירת מציאות חדשה: www.thekey.co.il

תגיות: The Key, אימון אישי, אריה מליניאק