אריה מליניאק – פינת קואצ'ינג בתוכנית "יום חדש": רוחניות
החשיפה של שרי אריסון, שהיא מונחית ע"י תקשורת "אלוהית", משכה אליה הרבה אש וציניות. את הלעג שאנשים רוחשים כלפי נוחי דנקנר, למשל, על ההתייעצויות עם ה"רנטגן" מנתיבות, הם שומרים לעצמם. זה מסוכן, נוחי עלול להגיב. שרי אולי תיעלב, אבל לא תנקום.
מהי רוחניות? איך הדבר ה"הזוי" הזה קשור לעסקים, שהם הדבר הכי ציני ופרקטי בעולם?
קשה לחשוד בי ב"רוחניות" יתר, לכן קל לי לדבר על זה. המוח האנושי מעניק משמעות ופרשנות לכל דבר שנאמר או קורה. המוח שלנו מסנן את המידע באמצעות פילטרים: הראייה, השמיעה והתחושה. מה שאחד רואה או מקשיב, ניראה או נשמע לשני משהו אחר. לעתים הזוי.
איך אנחנו יודעים שמשהו קיים? הוא נתפס באמצעות 5 החושים: ראייה, שמיעה, תחושה, טעם וריח
האם אתם רואים מראות בדמיונכם? ודאי
האם אתם שומעים קולות בדמיונכם? ודאי
מכירים את הקול שאומר לכם: עזוב את זה! אתה לא מסוגל! למה לך? האם זו אמת? לא. ובכל זאת,
אתה עוזב את זה, בלי להיות אפילו מודע לקול הקטן שאמר לך את זה.
הקול הזה אינו אמת. הוא גם אינו אתה. אבל הוא קיים, כי הוא משפיע.
"מתמטיקה זה לא בשבילך". "אל תשיר בציבור, תעשה מעצמך צחוק". "ספורט זה רק לגברים גסי רוח". זה לא אמת.
עכשיו תארו לעצמכם קול שאומר לכם, שגל גדול מצוי בדרך ליבשה. ואז מגיע הצונאמי. ואתם אומרים שאריסון הזויה.
העובדה שמישהו רואה או שומע משהו שאחרים אינם שומעים, לא אומר שזה לא מה שהיא שומעת.
על פי תפיסתי, החוכמה היא להבחין בפרשנות, במשמעות, בשיפוטים – שיש לנו על כל דבר, ולרדת מהם. זה מאפשר לנו לראות תמונה בהירה של מציאות. ובהירות מניעה לפעולה.
כשמונחות לפנינו העובדות, זו כבר הבחירה שלנו מה לעשות איתן.
גם אנשים שלועגים לשרי אריסון, מקבלים החלטות על סמך "קולות" שמדברים אליהם. הם פשוט לא מייחסים את הקולות הללו ל"תקשור אלוהי". ואם היא שומעת את זה בשפה תנ"כית, לא נורא.
לא הייתי רוצה שהכסף שלי ינוהל בבנק הפועלים, על פי התקשור שאריסון קבילה. זה גם לא יקרה, כי יש פיקוח של בנק ישראל, שדואג להערכות של אנשי מקצוע שלא ייקחו סיכון מיותר. אבל אם שרי אריסון רואה שליחות, ומחליטה לתרום לקהילה או לקנות משהו בכספה, שיהיה לה לבריאות.
אריה מליניאק ממליץ לזהות ולרדת מ"סיפורים":
1. הקשיבו לקולות שרצים לכם בראש. מה הם אומרים?
2. האם זו אמת? חפשו הוכחה אמפירית
3. אם זה משהו שמישהו אמר (כולל אתם לעצמכם), זה סיפור
4. אם הסיפור משרת אתכם, לכו איתו הלאה
5. אם הסיפור מעכב או גורם לתחושה לא טובה, תמציאו סיפור שונה שמדליק
קול שרץ בראש: הבן שלי נדון לחיי עוני, כי הוא גרוע במתמטיקה
האם זו אמת? לא. העובדה: הבן שלי קיבל ציון 68, ואני מבואס כי הבן של השכנה קיבל 90
מי אמר את זה? אני לעצמי. זה סיפור
האם הסיפור משרת אותי? לא. זה רק גורם לי לכעס על הבן שלי
סיפור חדש – הבן שלי ילמד מה שהוא אוהב, וזה לא ימנע ממנו לעשות הרבה כסף, אם זה מה שהוא ירצה
תגיות: אריה מליניאק, קואצינג