אפר' 08 2016

"מיעוט של איש אחד", סרט מצוין על קארים עבדול ג'אבר

מאת: admin בשעה 20:32 נושאים: כללי

בשבוע שעבר הוקרן ב"יס דוקו" סרט ספורט שריגש אותי במיוחד – "מיעוט של אחד", על חייו של אחד מגדולי הכדורסלנים – קארים עבדול ג'אבר. 38.387 הנקודות שקלע, יותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה של ה-N.B.A., לא משקפים את ההשפעה שהייתה לו באמת על המונים גם מחוץ לתחומי המגרש.

קארים נולד בשם לו אלסינדור, והוביל את תיכון "פאואר ממוריאל" מניו יורק ל-71 נצחונות רצופים ולשלושה תוארי אליפות. כאשר התבונן בתצלום הקבוצה, כך הוא מספר, גילה שהוא שונה מיתר השחקנים, ולא בגלל שהיה גבוה מכולם בראש. קארים היה השחור היחיד בקבוצה, מה שלא יעלה היום על הדעת בקבוצת כדורסל אמריקנית. הפגנות השחורים בהארלם הסמוכה ורצח מרטין לותר קינג מאוחר יותר ב-1968, השפיעו מאוד על תפיסת עולמו, והוא הפך לאחד ממובילי המאבק לשוויון זכויות לשחורים באמריקה.

נחשפתי לראשונה ל-לו אלסינדור בקיץ 1963, בסרטוני פילם 16 מ"מ שהוקרנו בקורס למצטיינים במכון וינגייט. גרנו באוהלים, התאמנו בשמש במגרשים פתוחים, נעלנו נעלי "גביע" של "המגפר", ופנטזנו על נעלי "קונברס" אמריקניות. הועד האמריקני למען הספורט בישראל היה שולח בכל קיץ נעלי כדורסל לשחקני נבחרת ישראל, וסרטונים לספריה של וינגייט. לאלה היו סרטוני פרסומת לנעלי "קונברס" ובהם היילייטס של כדורסל אמריקני.

בתחילת שנות ה-60 לא הייתה עדיין טלוויזיה, ומה שראינו היה בשבילנו כדורסל מעולם אחר. את הסלוגן "כדורסל מעולם אחר" המציא אלכס גלעדי 15 שנים אחר כך, כשהתחלנו לשדר משחקי NBA בלילות. ב-1963 היינו מרותקים עדיין לסרטוני פילם, צופים בהם עשרות פעמים בהפסקות שבין האימונים, שם גילינו את מי שמנבאים לו להיות היורש של וילט צ'מברליין.

גם את צ'מברליין לא זכינו לראות בזמן אמת. על הקרבות של "האיש שקלע 100 נקודות במשחק אחד" נגד ביל ראסל, קראנו בטורים של מנחם לס ב"חדשות הספורט". צ'מברליין ניבא ש-אלסינדור הולך להיות הסנטר הגדול בכל הזמנים, הפך אותו לבן חסותו ולימד אותו לשחק, להתלבש ולהתנהג. הכל היה יפה ונחמד, עד שהנבואתו של צ'מברליין התגשמה. כשקארים הפך לסנטר הטוב בליגה, לצ'מברליין היה קשה לקבל את העובדה שהתלמיד עלה על רבו. הוא ניתק ממנו כל קשר, ואפילו לא הגיע למשחק בו ג'אבר קלע את הסל ששבר את השיא של וילט.

*

אפרופו שיאים, כאשר שיא נשבר ב-NBA – נקודות, אסיסטים או ריבאונד, עוצרים את המשחק ומעניקים לשחקן ששבר את השיא כדור, עליו חקוק השיא והתאריך בו זה התרחש. בשנות ה-80 ניהלתי ליגת קיץ כחול-לבן לשחקנים ישראלים, הקהל היה שותף לאירוע, תחרויות נושאות פרסים, פסטיבל. יום אחד פנה אליי אדם, הראה לי שני כדורי עור מסמורטטים והציע לתרום אותם לליגת הקיץ. הסברתי לו שיש לנו מספיק כדורים חדשים ואין צורך במשומשים. לפני שאתה מוותר על הכדורים, הציע, תביט מה כתוב עליהם.

על כדור אחד הייתה מוטבעת כתובת: "קארים עבדול ג'אבר, 5,000 ריבאונדים". השני ניתן לו כשקלע את הנקודה ה-10,000. התברר ששכן של ג'אבר מצא את הכדורים בזבל, אחרי שהושלכו לשם ע"י חברת שיפוצים ששיקמה את הבית אחרי שעלה בלהבות, יחד עם אוסף ענק של תקליטי ג'אז. השכן שלח אותם לבחור, שהציע לתרום אותם לליגת הקיץ. מיד ארגנתי תחרות קליעה בין הצופים, ואת הכדורים שג'אבר עבד בשבילם שנים, משה ואיציק הרוויחו בזריקת עונשין אחת במחצית המשחק בליגת הקיץ.

*

ההתאסלמות של קארים עבדול ג'אבר, הייתה חלק מטרנד בקרב ספורטאים אמריקנים. יש מאמנים שמעיפים מהקבוצה שחקנים בגלל תספורת מוזרה. ג'ון וודן, מאמנה האגדי של UCLA, איפשר לג'אבר ללמוד איסלם וללבוש גלביות בקמפוס, כל זמן שזה לא מפריע לאימונים. שלוש אליפויות רצופות שקארים הביא לו, היו סיבה מצוינת לסובלנות.

ג'אבר התאסלם, אבל אפשר להירגע, הוא לא הצטרף לדאע"ש. העיתוי שבחר להודיע על כך, למחרת הזכייה עם מילווקי באקס באליפות ראשונה ויחידה שלהם (1970), היה ניצול מושלם של אהדת ההמונים לקידום תפיסת  עולמו. קארים היה סגור ומופנם, אבל כשהיה לו מה לומר, בעיקר למען שוויון זכויות לשחורים, הוא אמר זאת בקול רם וברור. בין היתר תקף את מייקל ג'ורדן (שלא מוזכר בסרט אפילו במילה), כשסירב לתמוך בראשית שנות ה-90 ב-הרווי גנט, מועמד רפובליקני שניסה להיבחר לסנטור השחור הראשון בצפון קרוליינה. גם רפובליקנים קונים נעליים, הסביר ג'ורדן את שתיקתו, לכן כאשר השקפת עולמי פוגעת בעסקים, אני שומר אותה לעצמי.

כשכולם חגגו אליפויות, קארים נשאר לקרוא ספרים בחדר ההלבשה. מג'יק ג'ונסון, הפליימייקר הגדול בכל הזמנים, מספר שאחרי הניצחון במשחק הראשון שלו בליגה (ממסירה לג'אבר שסיים כמובן ב'הוק שוט'), הוא קפץ על קארים בשמחה וצרח מאושר. ג'אבר נפנף אותו מעליו ואמר: ילד, יש לנו עוד 81 משחקים לסוף העונה הרגילה, תירגע.

השינוי בתדמיתו הרצינית של קארים עבדול ג'אבר הגיע ממקור בלתי צפוי. שיתוף הפעולה עם האחים צוקר, שתפרו עבורו את תפקיד טייס המשנה רוג'ר בסרט "טיסה נעימה", חשף פן לא מוכר בקארים עבדול ג'אבר – אדם שיודע לצחוק על עצמו. ילד מעצבן מתנחל בתא הטייס, מזהה את קארים וטוחן לו באוזן טקסט שהוא שומע בכל ערב במגרשים: כולם אומרים שאתה לא מכופף ברכיים בהגנה. למה אתה מתחיל להתאמץ רק כשמגיע הפלייאוף? קארים מתעלם, עד שהוא מתפוצץ על הילד: אתה לא מבין מה זה לחטוף מרפקים בצלעות 82 משחקים בעונה….

סיבוב הפרידה של ג'אבר באולמות ה-NBA, המחיש כמה הערכה יש לחובבי הכדורסל לתרומה של האיש הגדול לענף. הפרידה המרגשת ביותר הייתה דווקא באולם שהיווה עבור ה'לייקרס' גיהינום של שנאה. 20,000 אוהדי ה"סלטיקס", בראשם היריב האולטימטיבי לארי בירד, עמדו דקות ארוכות ב"בוסטון גרדן" והריעו לענק הפורש.

"מיעוט של איש אחד" הוא סרט חובה לכל מי שנהג לקום באישון לילה, כדי לנסוע לפעמים עשרות קילומטרים לצפות בשידורי משחקי N.B.A. מטושטשים, בצלחות לוויין שהיו מיירטות את השידורים מערוץ הצבא האמריקני בגרמניה או מערוץ דרום לבנון. אבל גם אם אתם כבר לא מתעוררים לצפות במשחקים שנקלטים ברור ויציב בסלון שלכם, אל תוותרו על שעה עם קארים עבדול ג'אבר מזוויות שלא הכרתם. זה לא ריאליטי, זו הייתה המציאות.

עדיין אין תגובות

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות