אפר' 08 2016

על הטוב ועל הרע בספורט

מאת: admin בשעה 20:21 נושאים: כללי

הספורט מוציא מאנשים את הטוב והרע שבהם. בשבועות האחרונים התחלתי להתעניין בשיט, ולא בגלל שאני מבין משהו בענף. אליפות העולם הייתה אמורה להוציא מנמרוד משיח ושחר צוברי את הכי טוב שבהם, והוציאה את הכי רע.

לבי למשיח שהפסיד בפעם השנייה כרטיס לאולימפיאדה, כאשר ההתמודדות הבאה תהיה רק בעוד ארבע שנים. משיח צודק, הדרך חשובה, אבל בספורט קובעת בסוף התוצאה. בכדורסל מנצח מי שקולע יותר, ובאתלטיקה מנצח מי שרץ מהר וקופץ גבוה או רחוק יותר.

בדרך כלל זוכרים רק את המנצחים. בשביל שתוצאה תישמר בזכרון, היא צריכה להיות באמת יוצאת דופן: 8.90 מ' של בוב בימון בקפיצה למרחק, 3:59.6 דקות של רוג'ר בניסטר בריצת המייל. ברוב המקרים זוכרים את המנצח. מישהו זוכר נגד מי שיחקה מכבי ת"א בגמר גביע אירופה בכדורסל ב-1981? את מי מעניינת היום התוצאה? יש גביע, יש אליפות, זה מה שחשוב.

באליפות העולם בשיט המטרה היא לזכות במדליה. אבל בתחרות שתקבע מי יזכה בכרטיס יחיד לאולימפיאדה, המטרה הייתה לזכות בכרטיס ולא במדליה. יש רגעים שמתאמנים בשבילם ארבע שנים. לפעמים מתאמנים כל החיים לריצה שנמשכת פחות מ-10 שניות. אבות מתחרים לפעמים נגד בנים, אחים וחברים נלחמים זה בזה במגרש או על המסלול. נאיבי לצפות שהיריב ישתף איתך פעולה, ועוד בתחרות על כל הקופה.

במרוץ שליחים לא מנצח מי שרץ הכי מהר, אלא מי שמעביר את המקל הכי מהר. בכדורגל לא מנצח מי שמחזיק הכי הרבה זמן בכדור. יש רוכבי אופניים מצוינים, נהגי מרוצים פנטסטיים ורצים נפלאים למרחקים ארוכים, שמקריבים את הסיכויים שלהם בשביל להפריע למתחרים ולאפשר לאיש צוות שלהם לנצח. זה לא ספורטיבי?

חוקת הכדורגל מנסה להוציא את האלימות מהמשחק, אבל מותר לבצע עבירות. על פגיעה בשחקן ללא כדור, תמצאו את עצמכם בחוץ. פאול לעצור התקפה מתפרצת, מותר. בכדורסל מותר לבצע עבירות, אבל לא יותר מארבע. בשנות ה-60 קבוצות היו מקריבות שחקנים בשביל להרביץ לתני כהן מינץ (2,04 מ'), כי אי אפשר היה לעצור אותו בדרך אחרת. את שאקיל אוניל שלחו לזרוק  לבנים מקו העונשין. האם זו דרך לא ספורטיבית?

בשנות ה-70 שיחק במכבי ת"א סטיב צ'ובין, 1.93 מטר גובה, על 1.93 מטר רוחב. באחד המשחקים בקולג', המאמן העלה אותו לשמור על סופרסטאר, והסביר לצ'ובין שאם השחקן יקלע סל נוסף, יש לו שבוע למצוא לעצמו קבוצה אחרת. כשהשחקן קיבל את הכדור הראשון, צ'ובין ביצע הורדת זקיף והרים את היד בדום מתוח. פאול. אחרי שהשחקן ההמום קם לספירה של עשר, הוא ניגש לצ'ובין ושאל אם הוא השתגע. זה היה פאול, הסביר צ'ובין, אל תשכח שיש לי עוד ארבעה כאלה. השחקן ביקש חילוף ולא חזר עד סוף המשחק.

שחקנים שרק מפרקים יריבים, עדיף שלא ישחקו בכלל. אף אחד לא קונה כרטיס לראות בריון משכיב את  סטפן קארי. אבל קארי ולאו מסי יודעים, שבמשחקים גדולים לא יתנו להם לרקוד כמו במהלך העונה הרגילה. לנסות להפסיד במשחק בשביל להגיע להארכה, כמו מכבי ת"א נגד דרושפקה זה חוקי, אבל השאיר כתם שייזכר לשנים. מצד שני, אתלט שנדבק למתחרה הגדול שלו, ולא רץ בשיא המהירות בשביל לנצח בגמר אולימפי, זו התנהגות מקובלת. מוריניו החנה אוטובוס בשביל שאינטר מילאנו תזכה בגביע אירופה. אילו היה משתמש בטקטיקה המגעילה הזאת תמיד,  הוא לא היה מגיע לכלום. בתכסיסים תעשה לך מלחמה, וכשיספרו את הכסף בריו, אולי עדיף שאת ישראל ייצג חתול רחוב כמו שחר צוברי. בהצלחה!

עדיין אין תגובות

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות