אפר' 28 2013

מנהלים קטנים, שחקנים גדולים

ניצחונות על מכבי ת"א עושים את ההבדל בין עונה טובה לעונה למזכרת. מכבי קיבלה מכה קלה בכנף. אילת קיבלה זריקת עידוד. הקהל בטירוף. יש עניין, אבל לא מה שאתם חושבים. חשבתם שהשביתה הסתיימה וחזרנו לשיגרה? לא אצלי. לאילת ארבעה זרים מצוינים, אבל לדורון הרציקוביץ' ולעודד קטש לא מספיק. הם רוצים חמישה, לכן עמדו בראש המאבק נגד השחקן הישראלי. אבי בן שימול ואפיק ניסים נאלצו לשבור שביתה, כי  הרציקוביץ' איים לסגור את הבסטה. קטש היה המאמן היחיד שנקט עמדה.

תענוג לראות את סקוטי הופסון, גראד ברמת אן. בי. איי.. לארי אובאנון קלע בחסד, לא חשש לקחת את השלשה שהביאה הארכה. הילמן מסוגל להחזיק את שון ג'יימס בלי עזרה,  שתשאיר את לוגאן והיקמן חופשיים לשלשות. טילמן אחד היעילים בליגה. קטש ניהל את המשחק יוצא מהכלל. אבל הנצחון הזה רשום על שמם של שניים: בן שימול וניסים ששיחקו ביחד 54 דקות, קלעו 30 נקודות, רובן בדקות ההכרעה, 9 אסיסטים ושתי חטיפות!

יש גם צד שני, אילת נהנתה מחסרונו של דווין סמית. כשארגון השחקנים דורש ארבעה זרים, שמשמעו לתת לזר אחד מנוחה פעם בחודש, זה אסון. אבל כשבלאט מוותר מרצון על השחקן מספר 1 שלו, במשחק הכי קשה ועוד בחוץ, זה בסדר. "נתנו לשחקן לנוח והפסדנו, אמר בסיום, לא סוף העולם". צודק, אז על מה נלחמתם שלושה שבועות?

אני לא מהאו"ם, אני פטריוט. גם יוגב אוחיון היה מצוין. כל הכבוד למאמן רוני בוסאני שממשיך לקדם את שון דאוסן. ניב ברקוביץ' ובן רייס (28 נקודות, 12 ריבאונד ו-5 אסיסטים) סידרו   לאלדד אקוניס עוד שנה להביא חמישה זרים, ולאכול בורקס במשרדי המנהלת.

לתגובות: arie@maliniak.co.il

עדיין אין תגובות

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות