אוק' 17 2010

מדור "מליניאק ברביעי" "ידיעות אחרונות ספורט" 14.10

רדו מפרננז

המתקפה התקשורתית על לואיס פרננדז, לא דומה לשום דבר שהכרנו בעבר. אולי בגלל שהתקשורת הכירה אותו מהקדנציה הקודמת בבית"ר ירושלים, לא נתנו לו 100 דקות של חסד. מרגע שהוא נחת כאן, מכסחים לו את הצורה. הוא, חובה לציין, מרוויח ביושר כל מילת ביקורת – בהרכבים המשונים שהוא מעלה, במערכים ההגנתיים נגד גיאורגיה ומלטה ובזימונים התמוהים לסגל.
יוצא מן הכלל, אייל ברקוביץ', שבעצם העלאת המועמדות שלו לאימון הנבחרת, קשר לעצמו את הלשון. ישתוק, ייצא רע. יעביר ביקורת, ייצא עוד יותר רע. אז הפרשן נותן גיבוי למאמן הלאומי, אפילו כשפרננדז עולה עם 3 בלמים נגד מלטה בבית. אחריות לאומית, עלאק. כל יתר הפרשנים, על פרננדז בערימה.
זה ניראה רע, וחלק מהטענות שלו צודקות. נבחרת ישראל לא צריכה להיות פרה קדושה, אבל מי שרוצה להתחשבן עם המאמן, שיתחשבן איתו אחרי המשחק. לא חוכמה לשאול מאמן אחרי שלושה משחקים, אם הוא מתכוון להתפטר. למה שיתפטר?
תראו לי עיתונאי אחד שהתפטר אחרי שכשל. שמעתם על שר, מנהל בנק, מפקד בצה"ל, ראש עיר, מנהל מחלקת הגביה בחברה קדישא, מישהו התפטר? אז למה דווקא שמאמן נבחרת ישראל יתפטר?
משה גרטל שאל פעם את צביקה שרף לאחר אחד ההפסדים של מכבי ת"א, אם הוא מתכוון להתפטר. לשרף הייתה תשובה מצוינת – תתפטר אתה!

כולם בטלנים

בשבוע שעבר הוקרנה בערוץ 2 תוכנית של חיים הכט, על הרגלי הבטלנות של הישראלים. חקלאי מיבנאל קיבל לעבודה 28 עובדים ישראלים, וביקש מהם לקצור ביום עבודה ערוגה וחצי של תבלינים. רק כדי לקבל קנה מידה להשוואה: 3 תאילנדים קוצרים 3 ערוגות תבלינים ביום.
במתמטיקה היו מנסחים את השאלה כך: 3 תאילנדים קוצרים 3 ערוגות ביום. כמה ערוגות יקצרו 28 ישראלים? התשובה: אפילו לא ערוגה אחת. אחרי שעה וחצי (90 דקות), לא נשאר אפילו ישראלי אחד בשטח. חלקם ישבו במכוניות ודיברו בטלפון. היו שישנו שנת ישרים, או שהתלוננו שהם לא מרגישים טוב. שלושת התאילנדים, מיותר לציין, סיימו לקצור את שלוש הערוגות שלהם בזמן.
חיים הכט הזדעזע ממוסר העבודה הירוד של הישראלים. איך יתכן שבחורים צעירים ובריאים, מעדיפים לנסוע לארצות הברית לעבוד בעגלות מכירה, מאשר להרוויח 5,000 ₪ בחודש בעבודה מועדפת בחקלאות בישראל?
למיטב זכרוני הייתה לחיים הכט עוד תוכנית, בה הוא הזדעזע מהרגלי הנהיגה של הישראלים. בכל כמה חודשים הכט מזדעזע ממשהו. אולי הגיע הזמן לקלוט, שהכל בעצם אותו הדבר. בעבודה, בנהיגה, בצבא, אלו אותם אנשים שמחפפים, מקצרים פינות ומתחמנים.
במוצאי שבת שיחקה ישראל נגד קרואטיה.הפסדנו 2:1. אפשר לתלות את ההפסד בפציעה של יוסי בניון, או לתת הסברים אחרים. האמת היא, שהבטלנים ששוטטו במגרש בתלבושת כחול-לבן, הם בני דודיהם של הבטלנים מהסרט של חיים הכט.

תתחילו לרוץ, בטלנים

ועוד באותו עניין, אנשי הכדורגל התקנאו בכדורסל, וחיפשו פרמטרים למדוד את השחקנים במשחק. אפשר לחשוב שכאשר סופרים בעיטות קרן או נבדלים, זה מוסיף מימד רציני ועמוק יותר לשידור הטלוויזיה ולמשחק עצמו.
רוב הפרמטרים הם שטותיים וחסרי משמעות, אבל פה ושם יש גם דברים מעניינים. למשל, מרחק הריצה שהשחקנים עוברים במהלך המשחק. הצמידו חיישנים לשחקנים, ועוקבים אחר מרחק הריצה שלהם. מעניין.
ממה שאני זוכר, מרחק ריצה ממוצע של שחקן כדורגל הוא בין 9 ל-11 קילומטר ב-90 דקות. המספר הזה לא אומר לי כלום, אבל כששחקן ישראלי רץ 9 קילומטר ושחקן איטלקי רץ באותו זמן 13 קילומטר, זה נותן איזה הסבר לפערי הרמות. שמתי לב לתופעה מעניינת בנבחרת ישראל לדורותיה, ולא חשוב מי המאמן: בדקה ה-60 בערך מתבצעים כמעט תמיד 2 חילופים. השחקנים פשוט נופלים מהרגליים.
למחרת המשחק נגד קרואטיה, נערך בתל אביב מרוץ "נייקי". אלפי רצים חרשו את רחובות תל אביב במסלול שאורכו 10 קילומטר, רובם הגיעו לקו הסיום והמנצח סיים את המרוץ בזמן של 30 דקות בערך. ואני שואל את עצמי, איך יתכן שבמדינה בה אלפי רצים עושים 10 קילומטר בכיף, שחקני נבחרת, שזו העבודה שלהם, לא עומדים על הרגליים.
אם יש פרמטר בו אין סיבה שניפול מנבחרות אחרות, זה סבולת וכושר גופני. לא צריך כשרון. תעבוד קשה באימונים, תרוץ מצוין במשחקים. כמה פשוט. אז אולי נצרף את כל שחקני כל שחקני הליגה בכדורגל למרוץ הבא.
אם 10 קילומטר זה בערך מה ששחקן רץ ב-90 דקות, בואו ניראה כמה מהם יסיימו את הריצה ויגיעו לקו הסיום. אגב, אם רץ בינוני עושה את 10 הקילומטרים ב-45 דקות בערך, שחקן עושה את אותם 10 קילומטר במגרש ב-90 דקות. פירוש הדבר שבמשך חצי משחק, השחקנים פשוט עומדים!

שתי הערות לראיון שנתן צבי ורשביאק ל"ידיעות ספורט":

1. אכן עברו 17 שנים מאז פרשת הסיליקון, אבל בעידן האינטרנט ניתן להגיע לכל מסמך תוך שניות. מהילת הסיליקון בחלב לא הייתה "עבירה טכנית" שהסתיימה בקנס של 6,000 שקלים, אלא מחדל ענק שגרם לקונצרן "תנובה" נזקים במאות מיליונים! מהילת החומר שמכונה "סיליקון" בחלב, נעשתה במחלבת תנובה ברחובות, שורשביאק היה המנכ"ל שלה. שורה של מנהלים, והוא ביניהם, פוטרו או עזבו, רק כדי שתנובה תינזק כמה שפחות.
2. ממש לא חשוב אם ורשביאק נכח בחדר, בו התקיימו הדיונים בנוגע להקצבה למימון הקמת אצטדיון הכדורגל בנס ציונה. יש יותר מעדות אחת שהוא כן נכח בחדר, אבל זה בכלל לא משנה. יש אלף דרכים להבטיח שהחלטה תעבור בדיון, גם בלי להיות נוכח.
ניגוד העניינים החריף בו הוא נחשד, קשור למסמכים שנתפסו בעיריית נס ציונה, ובהם מוכח שהוא מונה למנהל הפרויקט תמורת תשלום של מאות אלפי שקלים, ותפקידו היה גיוס הכספים ממועצת ההימורים עבור אותו פרויקט. כל השאר הוא פיקנטריה.

סגור לתגובות

התגובות סגורות.