דצמ' 23 2009

סיכום העשור

מאת: admin בשעה 8:46 נושאים: אריה מליניאק

   סיום תקופה הוא הזדמנות לסיכומים, מסקנות וחשבון נפש. לפני 10 שנים בדיוק, ב-31 בדצמבר 1999, העולם כאילו עמד מלכת. מיליארדי בני אדם צפו בשידורי חגיגות השנה החדשה שהועברו ממזרח למערב, סביב העולם ב-24 שעות.

    ה-1 בינואר 2000 היה לא רק תחילתו של עשור ותחילתה של מאה, אלא גם תחילתו של אלף חדש. החלפת קידומת זה משהו שקורה אחת לאלף שנים, ובשביל בן אנוש, שחי בממוצע 80 שנה, זה היה כמובן אירוע חד פעמי שלא יחזור בתקופתנו.

    ההמצאה המשמעותית ביותר במאה השנים האחרונות היא, לדעתי, המחשב. לכן, בעידן המחשבים, להחלפת הקידומת בתאריך יש משמעות ענקית. למרבה ההפתעה, מבין כל האנשים החכמים שכתבו את תוכנות המחשב, לא נמצא אפילו אחד, שחשב מראש שבשנת 2000 יהיה צורך להחליף בכל המסמכים והתוכנות את הספרה הרביעית לפני הנקודה.

    מצבים של חוסר ודאות, הם שעתם היפה של כל הידעונים. כמעט כל הקוראים בקפה עם שני סוכר והמתקשרים עם  רוחות ושדים, צפו קריסה של תחנות כוח, נפילת מטוסים  ומחיקת חשבונות בבנקים. ביום הקובע, 1.1.2000, אנשים לא העזו להשתמש במעליות. חששו לטוס. וכמו בכל בעיה, יש מי שמרוויח. חברות המחשוב עשו מיליארדים, כדי להקדים תרופה למכה (שלא באה).

     בלילה שבין ה-31.12.99 ל-1.1.00 היה העולם במתח. שידורים ישירים העבירו את האירועים מאיים שכוחי-אל באוקיאנוס השקט, דרך ניו זילנד ואוסטרליה למזרח הרחוק. שום תקלות מחשב. גם בישראל חגגו את כניסת השנה האזרחית החדשה בלי אירועים מיוחדים. בפברואר 2000 כבר אף אחד לא זכר שהייתה בכלל בעיה.
 

     קצב השינוי הוא כל כך מהיר, שהיום "באג 2000" נשמע כמו משחק מחשב לילדים. כל טלפון סלולארי הוא מחשב, יומן ומצלמה. מי שעובר שינוי איטי יחסית, הוא האדם, שסביבתו משתנה בקצב מסחרר. בני אדם רוצים שינוי, אבל גם מתנגדים לו, כי כל שינוי יוצר חוסר ודאות מסוימת.

    החיים מתנהלים באזור נוחות, ואיומים קיומיים כמו התחממות כדור הארץ, לא מטרידים את רוב האנושות ביום-יום. כינוס ראשי המדינות בקופנהאגן היה מביש. האנשים שמובילים את העולם, התנהגו כמו פקידים בעירייה, שמעדיפה לגבות מאזרח שבונה קומה נוספת כופר חנייה, ולתת לו אישור להוסיף דירה, למרות שלאף שכן אין מקום חנייה.

      לחזור על אותן טעויות שוב ושוב, זה טמטום. אלברט איינשטיין הגדיר חוסר שפיות כך: לחזור שוב ושוב על אותן פעולות, ולצפות שהתוצאה תהיה שונה. מי שרוצה תוצאות משופרות, שיעשה משהו שונה. קיימת הסכמה כללית שזיהום כדור הארץ מביא אסון על העולם, ופוטרים את הבעיה בקנס. להדפיס כסף ולשלם למדינות מתפתחות עבור הנזקים הסביבתיים שנגרמים להם, זה פתרון קל שלא פותר שום בעיה.

    מסקנה: שינוי הרגלים הוא דבר קשה. ההרגלים הם האוטומט שלנו, ובמקרים לא מעטים הם מסייעים לנו. לא הייתי רוצה לחשוב בכל בוקר, באיזה סדר עליי ללבוש את הבגדים. אני לובש אותם תמיד בסדר קבוע, מה שמשחרר אותי להתמקד בבחירת הבגדים. התפעול האוטומטי של המכונית, משחרר אותי לחשוב לאן אני נוסע וליהנות מהדרך. אבל כאשר הרגלים מפריעים ומעכבים, כמו דחייה של דברים שלא נוחים לי (קנסות חנייה לעירייה), יש לי אינטרס לעשות שינוי בהרגלים הללו, ושינוי הרגל דורש אימון.

    צידה השני של אותה מטבע, הם שינויים שאני נאלץ לעשות לאחר טראומה. אני מבצע שינויים, והם אפילו משרתים אותי, אבל לא אני שיוזם אותם. הם נכפים עליי. במקרה כזה  אימוץ של התנהגויות והרגלים חדשים גורם לי אי נוחות. זה לא אני שיוזם אותם, אלא  אני מגיב למשהו שקרה בסביבתי. למשל: בדיקות הביטחון שהפכו לחלק משגרת חיי כל הנוסעים בעולם, לאחר אסון התאומים.

     מי היה מאמין שמוסלמים קיצוניים, יעזו לפגוע בקודש הקודשים של מעוז הקפיטליזם – מגדלי התאומים בניו יורק. מי לא חושש מתגובתה של ארצות הברית? מסתבר שיש כאלה. הם מתחבאים בבורות ומערות במדבר של אפגניסטן, והמעצמה החזקה בעולם, שמטיסה אנשים לירח, לא מסוגלת לתפוס אדם אחד במדבר.

     על אדם שמחליט לשים קץ לחייו, אי אפשר לאיים במוות. כך השתלטו שלושה טייסים חובבים על מטוסי נוסעים, והפכו אותם לכלי נשק קטלניים. מי היה מאמין שעשרות שנים לאחר שתאי הטייסים באל-על נעולים כמו כספת, בארצות הברית יכול כל אדם להיכנס לתא הטייס. מאז ה-11 בספטמבר חיי כל הנוסעים בעולם הפכו לבלתי נסבלים. חברות תעופה קרסו כתוצאה מעלויות הביטחון והדלק, וההכנות לטיסה הפכו את הטרמינלים למתחמים  מבוצרים. שינוי שהציבור מתקשה לעמוד בו.

   אבל המהפכה הגדולה ביותר של העשור היא, לדעתי, הפסקת העישון במקומות ציבוריים. עישון הוא הרגל שממש קשה לשינוי. מי היה מאמין שצרפתים ואיטלקים, יפסיקו לעשן במסעדות ומשרדים. ולא דברנו על מפולת השווקים הפיננסים. הדרך שאני ממליץ לנהל  חיים בעולם שמשתנה ללא הרף, היא אימון אישי . לקבל החלטות נכונות עבורכם, ולפעול. כי גם מי שאינו פועל, קובע את גורלו באי העשייה.

עדיין אין תגובות

התגובות סגורות.

כתובת טרקבק |