דצמ' 12 2017

פיטורי מאמנים, נבואה שמגשימה את עצמה

מאת: admin בשעה 10:47 נושאים: כללי

כעקרון אני נגד פיטורי מאמנים, אבל כשאין ברירה אז אין ברירה. הפיטורים של גיא לוזון לא משמחים, אבל לפעמים צריך להגיד: מספיק זה מספיק. באנגלית זה נשמע יותר טוב, אבל באנגליה פיטרו את קלאודיו רניירי אחרי שלקח אליפות.

פעם מאמן היה חצי אלוהים, וקבוצות העדיפו לרדת ליגה רק לא לפטר מאמן באמצע העונה. כשמאמן מאבד שליטה והקבוצה משחקת רע ומפסידה אז נפרדים. למה לסבול ביחד אם אפשר ליהנות לחוד?

מכבי חיפה לא נפרדה מגיא לוזון בגלל התיקו המאכזב מול אשקלון, זה לא היה אפילו הקש ששבר את גב הגמל, כי גב הגמל כבר שבור שש שנים.  מרוב התרעות שווא, אפשר היה להאמין שלוזון ישרוד איכשהו את העונה, אבל זו הייתה פטה מורגנה. הוא פוטר למעשה כבר לפני כמה שבועות, כולם ידעו את זה, אבל בהעדר מחליף ועם הגעתו של מו אלאש, החליטו לתת לו עוד צ'אנס. זו הייתה אשליה. נס לא קרה לנו, כי אם זה הולך כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז זה כנראה ברווז.

אנחנו חיים במציאות בה יותר זול להחליף מאשר לתקן. נעליים קרועות,  בגד בלוי, קונים חדש. זוגיות לא עובדת, מתגרשים. החלפה של מאמן בליגת על, כמו גירושין, עולה הרבה כסף. לכן בעלי קבוצות מתמהמהים ומחכים עם הפיטורים, אולי יחסכו את הפיצויים. מאמנים שמוכנים לחתום על חוזה עם סעיף פיצויים של חודש אחד, חורצים ברגע החתימה את גורלם, עוד לפני שהעבירו את האימון הראשון. חיים על זמן שאול.

התהליך מוכר וידוע: די בשני משחקים לא טובים בשביל ש"גורמים" ו"מקורבים" להנהלה יתחילו להפיץ שמועות על התערערות מעמדו של המאמן וידליקו את האוהדים. כשמתחילה מקהלת "תתפטר", זו ידיעה פותחת בכל המהדורות, וסימן לשחקנים שהם משוחררים מאחריות.

החיים הם נבואה שמגשימה את עצמה. כששחקנים עומדים במגרש ומחכים למאמן הבא, זה מתכון לכדורגל מגעיל, הפסדים מעצבנים ופיטורים של המאמן.

עדיין אין תגובות

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות