אפר' 17 2017

לזכרו של ראובן וירובניק, שופט גדול ואדם יקר

מאת: admin בשעה 11:56 נושאים: כללי

קשה לי הפרידה מראובן וירובניק. 55 שנות הכרות לא הולכות ברגל. האיש שהגיע משכונת בורוכוב בגבעתיים בואך ה"מכתש" לטופ השיפוט באירופה, ותמיד בן אדם. שופט שלא היה שחקן, יתקשה להבין מה זה לקבל בשנייה האחרונה במשחק, שריקה לעבירת תוקף שלא הייתה. ראובן שיחק בנוער של הפועל רמת-גן שנה מעליי, במגרש תיכון "קלעי". זה לא עזר לי לקבל ממנו אפילו שריקה אחת בחינם. כששרק נגדי שריקות קשות לא כעסתי, כי לא היה לי ספק שאם ראובן שרק, זה מה שהוא ראה.

את החוקה אפשר ללמוד, וכושר גופני אפשר לפתח. אמפתיה, או שיש או שאין לך. לא לנצל לרעה את המשרוקית, בכדי להתעמר במאמנים ובשחקנים, שהתאמנו פעמיים ביום בשביל להרוויח עוד נקודה. שופט לא צריך לדרוך על חלשים (גם לא על חזקים), בשביל להוכיח שהוא בעל הבית. מצד שני, הוא גם לא בורח משריקה קשה כשצריך.

שופט חכם, לימד אותי ראובן, לא מגיע לשריקה שתכריע משחק בשנייה האחרונה. שופט מצוין לא צריך לשמוע ולא לראות כל דבר. חצי שעה אחרי המשחק, עדיף שלא יזכרו ששפטת. שופט טוב יכול לקחת החלטה שתוריד קבוצה ליגה, ועדיין לא לקומם נגדו את כל העולם. שופט גרוע יכול לסיים משחק ללא שגיאה, וכל העולם נגדו.

היו לנו שיחות בכובעו האחר, כאיש משאבי אנוש. השילוב האולטימטיבי, שיפוט ומשאבי אנוש. שופט, לפני הכל, צריך להיות בן אדם. להיות סמנכ"ל משאבי אנוש ב"אל-על", זה לא פחות מסובך מלשפוט גמר גביע אירופה. אף שחקן או מאמן כדורסל ישראלי, לא הגיע לגמר אולימפי, גם לא לגמר אליפות העולם. הישראלי היחיד שהגיע לטופ העולמי היה שופט, וזה לא עלה לו לראש.

איש מקסים היה ראובן וירובניק. יהיה זכרו ברוך.

עדיין אין תגובות

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות