מרץ 06 2017

מי יאמן את ההורים?

מאת: admin בשעה 20:31 נושאים: כללי

מי יאמן את ההורים?

ההתפרצות התקופתית של בתיה סהר, לא הפתיעה איש. הגברת סהר  או אדון בוזגלו פותחים פה על ברק בכר והפועל באר שבע, בכל פעם שבן או מאור לא בהרכב. נכון שגם אני לא הבנתי למה בן שהר לא היה בהרכב נגד אשדוד, אז מה? אנחנו לא רואים מה קורה באימונים, ולמאמן יש את הסיבות שלו.

לא צריך להתרגש מההורים של בוזגלו, שהר ופעם היה אבא של עומרי כספי. הבעיה שהם משמשים מודל לחיקוי להורים של ספורטאים צעירים, והמצב במחלקות הנוער הוא קשה. אם בוזגלו, שהר וכספי הגיעו לטופ למרות התערבות ההורים, איך אפשר להתווכח עם ההצלחה?

הכסף והפרסום להם זוכים ספורטאי צמרת, מעודדים הורים לדחוף את הילדים להצליח, גם בספורט. זה מצוין, בספורט לומדים משמעת, כבוד ליריב, התמודדות עם כשלונות והצלחות, בית ספר מצוין לחיים. הבעיה שהסיכוי של ילד להיות בין 20 הטובים בארץ הוא אחד לאלפים. הסיכוי לעשות קריירה בחו"ל הוא אחד לעשרות אלפים, ואת זה הורים שוכחים או לא מבינים. לשהר, בוזגלו, כספי וליאור אליהו יש כשרון, שלרוב הילדים, מה לעשות, אין.

ילדים מוצאים את עצמם תקועים בין המגבלות שלהם, לבין החלומות של ההורים. על כל אחד שמצליח יש אלפים שנושרים בדרך. ספורטאי צעיר לא יצליח בלי תמיכת ההורים, אבל ספורטאים רבים נכשלים דווקא בגלל ההתערבות הבוטה שלהם. דוחפים ילדים לשחק כדורגל או כדורסל גם כשאין להם כשרון, ואחר כך מוציאים את התסכול על המאמן.

פונים אליי הורים לספורטאים צעירים שמבקשים ייעוץ. הם אובדי עצות מול שפע ההצעות שמרעיפים עליהם יועצים,  מנטורים, מדריכים, קואצ'רים, סוכנים, מאמני כדורסל וכדורגל, מאמני כושר,  מנהלי קבוצות. מייעצים  להעביר את הטלנט לקבוצה גדולה, לעבור עם המשפחה מהפריפריה למרכז, להעביר את הילד לבית ספר אחר, לשכור לו מאמן אישי לשיפור המהירות, הכוח, הסבולת, השליטה בכדור.

בדרך כלל מדובר באותם הורים שרשמו את הילד (או הילדה) לקורס הכנה לגן חובה, לשיפור הקריאה (בגיל 3), לשיפוץ האנגלית (בגיל ארבע וחצי), כי מי שעתיד להיות שחקן בפרמייר ליג או ב-אן.בי.איי., חשוב שידבר אנגלית שוטפת. מיקי ברקוביץ', דורון ג'מצ'י ומאיר טפירו הגיעו לנבחרות ישראל בלי מורה פרטי, מאמן אישי, קאוצ'ר, מאמן כושר וכו'.

למייקל ג'ורדן לא היה קאוצ'ר. הורים, להירגע.

*

השנים הקרובות אמורות להיות תקופה מצוינת לישראלים, כי פשוט חסרים שחקנים ברמה. הפועל ירושלים החתימה את אבירם זליקוביץ', שמתקשה לחזור לכושר אחרי פציעה. מכבי ת"א החזירה את נמרוד לוי בן ה-18. זה מה שיש כרגע. בקיץ כולם יסתערו על כארם משעור, שון דוסון ועוז בלייזר, והצמרת תמשוך אחריה את המשכורות של כולם למעלה.

ההורים רוצים טוב, לפעמים עושים רע. רע מאוד. מנהלים לילדים שלהם את ה"קריירה", למרות שלטלנטים הקטנים אין את הכשרון או הנתונים להיות ספורטאים מהשורה הראשונה. המאמנים לא פטורים מביקורת, אבל להורים קשה להפנים שבכל דור ודור נולד ערן זהבי אחד, נדב הנפלד אחד, ושחר פאר אחת. אחד קיבל במתנה רגליים מצוינות וראש בעייתי, השנייה גאונת כדורסל אבל חסרים לה כמה סנטימטרים לשחק ב-WNBA, ולשלישי יש ראיית משחק נפלאה אבל בטלן.

הזמנים השתנו ותמיכת ההורים חשובה. השאלה, איפה עובר הגבול בין מעורבות מבורכת להתערבות מזיקה. נדמה לי שמזמן עברנו את הגבול. הורים מנהלים היום את הגננות, המורים ומנהלי בתי הספר, וגם את המאמנים. ההבדל הוא שהורה שלא יכול להיכנס לכיתה בזמן שיעור, יושב במגרש מטרים ספורים מהמאמן ונותן לבן שלו הוראות. המאמן אומר: תמסור, האבא צועק מהיציע: זרוק לסל או בעט לשער.

הורה ששיחק פעם כדורסל או כדורגל, בכלל מרגיש את עצמו מומחה ודורש הסברים מהמאמן. לפעמים הביקורת היא בנוכחות הילד, וכל שנכתב בלשון זכר תקף לגבי נשים ושחקניות. כשאימנתי נבחרות ישראל לנוער, ההורים של מוטי דניאל, ארז חזן, דורון שפע, היו בעצמם שחקני נבחרת. מישהו מהם העלה בדעתו לייעץ לי? לדרוש ממני הסברים למה הילד לא משחק מספיק? אבא של דור מיכה היה כדורגלן, מישהו שמע ממנו מילה?

ילדים ששואפים להיות מייקל ג'ורדן, לאו מסי או סרינה ויליאמס, זה מצוין. המטרה שיהיו גיא כהן או קרן לוי הכי טובים שהם יכולים להיות.

בקיץ כולם שולחים את הילדים למחנות אימון. ניראה לי שהגיע הזמן לפתוח תוכנית אימון להורים של ספורטאים.

עדיין אין תגובות

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות